1755085109000

מקרקעין - עסקאות נדל"ן, רכישה, מכירה

מקרקעין כפי שמוגדר בחוק המקרקעין, התשכט-1969:קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני.בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עיסקה לפי דין או לפי הסכם.הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה).המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטיבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.מקרקעין קרויים גם נכסי דלא ניידי (ובראשי תיבות: נדלן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום). תוכן עניינים:1 עסקאות במקרקעין2 מיסוי מקרקעין-2.1 היטל השבחה-2.2 מס שבח3 משכנתא עסקאות במקרקעיןהעברת הבעלות על המקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. בנוסף לכך מקובלות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות. שכירות במקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מוגבלת, כאשר שכירות מעל לתקופה של חמש שנים נקראת חכירה, ושכירות לתקופה שמעל לעשרים וחמש שנים נקראת חכירה לדורות. דמי מפתח היא עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכסה לשכירתו. בעסקה זו הרוכש משלם מחיר נמוך (כמחצית משוויו המלא של הנכס), ובתמורה מקבל חזקה על הנכס וממשיך לשלם דמי שכירות נמוכים במיוחד. בתמורה לתשלומים אלו, מקבל הדייר הגנה לזכויות המגורים שלו בנכס עד סוף ימיו. הוא אף יכול להוריש זכות זו לקרוב משפחה מדרגה ראשונה אם התגורר עמו סמוך למועד פטירתו. השיטה מעוגנת בחקיקה מיוחדת שעברה גלגולים רבים עד שנחתמה ונושאת את הכותרת: "חוק הגנת הדייר". השלמתה של עסקת מקרקעין, כגון עסקה למכירת בית הנמצא בבנייה, עשויה להימשך זמן רב. להגנת זכויותיו של הקונה בעסקה כזו משמשת הערת אזהרה, שהיא רישום במרשם המקרקעין בדבר התחייבות בכתב, של בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, לעשות במקרקעין מסוימים עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה. לרישום הערת אזהרה שתי מטרות: להזהיר ולהודיע, לכל מי שמתעניין במקרקעין שלגביהם רשומה הערת אזהרה, כי קיימת התחייבות מצד בעל המקרקעין לעשות בהם עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה, וזאת באמצעות עיון בפנקסים הפתוחים לעיון הציבור.למנוע מבעל המקרקעין, שהתחייב לעשות עסקה עם קונה א', לעשות עסקה סותרת עם אדם ב' באותם המקרקעין, ללא הסכמתו של אדם א' או ללא קבלת צו מבית משפט.בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין. לעסקה במקרקעין אין תוקף ללא חוזה בכתב. מיסוי מקרקעין היטל השבחההיטל השבחה הוא תשלום הנדרש מבעל מקרקעין לוועדה המקומית אשר אישרה תוכנית והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. היטל ההשבחה לוועדה המקומית מותנה בעליית ערך המקרקעין בעקבות מתן אחד מהאישורים הבאים על ידי אותה וועדה: אישור תוכנית בניין עיראישור הקלהאישור שימוש חורג.גובה ההיטל הוא מחצית מעליית השווי של המקרקעין, והוא משולם ביום מימוש הזכויות בקרקע. מס שבחרווח הון ממכירת מקרקעין בישראל. מס שבח הוא היסטורית קיים בחוק נפרד ולא בפק' מס הכנסה אך מהותית אין שום הבדל. זהו חוק מיסוי מקרקעין. היה קיים עוד לפני שהיו קיימים רווחי הון בפק'. הוא מוטל גם על מכירות מק' של ישראלים בשטחים. במסגרתו, קיימים אותם פטורים ממס על מכירות של דירות מגורים בישראל. בארץ אי אפשר להעביר דירה בטאבו אם אין אישור ממס שבח ששולם המס או שיש פטור. הנטייה היא להתבלבל עם היטל השבחה. משכנתאכאשר נדרש מימון בנקאי על מנת להשלים את רכישת המקרקעין, הלווה יפנה לבנק לצורך קבלת משכנתא.מימון זה ניתן על ידי הבנק תוך מישכון הנכס ושיעבודו לבנק, תוך רישום הערת אזהרה במנהל מקרקעי ישראל/טאבו. מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית הערה:המידע באתר זה הינו כללי בלבד ויתכן שאינו מעודכן.לפיכך, השימוש במידע שבאתר זה הינו על אחריות המשתמש בלבד, ואין לראות בו כייעוץ משפטי.כל מקרה שונה בנסיבותיו, המעוניין בשירותים משפטיים לגופו של עניין מוזמן ליצור קשר עם המשרד.

1755101826000

תובענות ייצוגיות

סימן מסחר הוא סימן ייחודי – מילה, לוגו, צירוף אותיות או עיצוב – המשמש לזיהוי מוצרים או שירותים של עסק מסוים ולהבחנתם משל אחרים.רישום סימן מסחר מקנה לבעליו זכות שימוש בלעדית ומאפשר לו לפעול נגד מי שמפר או מחקה את הסימן. המשרד מעניק שירותים בתחום סימני המסחר, כולל:בדיקת כשירות לרישום סימן מסחר.הגשת בקשות לרישום סימן בישראל ובחו"ל.טיפול בהתנגדויות והליכי אכיפה.ייעוץ אסטרטגי להגנה על מותגים.

1755099378000

קניין רוחני – סימני מסחר

1755098817000

תאונות דרכים פיצויים לנפגעים, פלת"ד

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975 יצר רפורמה משמעותית בתחום הפיצוי לנפגעים בישראל. לפני חקיקתו, נפגע בתאונה נדרש להוכיח רשלנות מצד הנהג הפוגע לפי דיני הנזיקין, ולעיתים לא היה זכאי לפיצוי אם לא נמצאה התרשלות או אם הנזק נגרם באשמתו. החוק קובע עקרון של אחריות מוחלטת:כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, ללא צורך בהוכחת אשם, וחלה חובת ביטוח חובה על כל נהג – גם לכיסוי נזק בתאונה עצמית. המשרד מעניק ייעוץ וייצוג לנפגעי תאונות דרכים, במטרה להבטיח מימוש מלא של זכויותיהם לפי החוק.

1755098181000

נזיקין – רשלנות, נזקי גוף ורכוש

דיני הנזיקין הם חלק מהמשפט האזרחי, העוסקים בחיובים לא רצוניים בעקבות נזק שנגרם לאדם או לרכושו, וזאת בניגוד לדיני החוזים העוסקים בחיובים רצוניים. סוגי נזקים ותביעות נפוצות:תאונות דרכים ותאונות עבודה.רשלנות רפואית ורשלנות מקצועית.תקיפה ולשון הרע.מטרדים סביבתיים (רעש, זיהום אוויר).גניבת עין ועוולות מסחריות אחרות. המשרד מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג בתביעות נזיקין, במטרה להשיג ללקוח פיצוי מרבי בהתאם לחוק.

...

לשון הרע – הגנה על כבוד ושם טוב

050-2649675

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו ובמשלח ידו [חוק איסור לשון הרע] (1). העוולה מתגבשת כאשר מתקיים "פרסום" המגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע [חוק איסור לשון הרע] (2), והיא נבחנת לפי מבחן אובייקטיבי של "האדם הסביר" [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. הדין הישראלי מבצע איזון עדין בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, תוך מתן הגנות למפרסם במקרים של אמת בפרסום או תום לב [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].

מבוא: מהי לשון הרע?

דיני לשון הרע בישראל מוסדרים בראש ובראשונה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
מטרת החוק היא להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם, המהווים ערכי יסוד בחברה דמוקרטית ובמשפט העברי
כאחד [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)]. שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסין
נ' אגור (14.5.2025)].

לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להביא לאחת מהתוצאות הבאות:

השפלת אדם בעיני הבריות או עשייתו מטרה לשנאה, בוז או לעג.
ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
פגיעה במשרתו של אדם, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
ביזוי אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

חשוב להדגיש כי העוולה אינה דורשת הוכחת נזק בפועל; די בכך שהפרסום עלול היה לפגוע כדי להקים עילה
לתביעה [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי (22.6.2025)]. שלום, ת"א 5038-06-21, כהן ואח' נ'
גוטליב ואח (16.2.2025)].

יסוד הפרסום: מתי אמירה הופכת לעוולה?

כדי שתתגבש אחריות משפטית, על לשון הרע לעבור את משוכת ה"פרסום". סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בתנועה או בצליל [חוק איסור לשון הרע] (2).

היקף הפרסום: במישור האזרחי, די בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד זולת הנפגע [חוק איסור לשון הרע] (7). במישור הפלילי, נדרש פרסום לשני בני אדם לפחות, בצירוף "כוונה לפגוע" [חוק איסור לשון הרע] (6).
העידן הדיגיטלי: בתי המשפט הכירו בכך שפרסומים ברשתות חברתיות, כגון פוסטים בפייסבוק או ציוצים בטוויטר, מהווים "פרסום" לכל דבר ועניין [שלום, תאד"מ 13718-07-24, שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)]. [שלום, ת"א 5038-06-21, כהן ואח' נ' גוטליב ואח (16.2.2025)].

המבחן האובייקטיבי: "האדם הסביר"

השאלה האם ביטוי מסוים מהווה לשון הרע אינה נבחנת לפי תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע או כוונתו של המפרסם, אלא לפי מבחן אובייקטיבי [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. [שלום, ת"א 4961-02-22, עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)]. בית המשפט בוחן מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום בנסיבות העניין [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. פרשנות זו כוללת לא רק את המילים המפורשות, אלא גם את מה שנאמר "בין השורות" והמשמעויות המשתמעות מההקשר הכולל [שלום, תאד"מ 13718-07-24, שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)]. [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)].

האיזון החוקתי: שם טוב מול חופש הביטוי

הפסיקה, ובראשה בית המשפט העליון, קבעה כי חוק איסור לשון הרע מהווה נקודת איזון בין שתי זכויות יסוד
[עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].

1. הזכות לשם טוב ולכבוד: המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
2. חופש הביטוי וחופש העיתונות: המהווים תנאי הכרחי למשטר דמוקרטי.

במקרים של אנשי ציבור, נקודת האיזון נוטה לעיתים לטובת חופש הביטוי, מתוך הבנה כי עליהם להיות חשופים לביקורת ציבורית רחבה יותר בנוגע לפעילותם [עליון, רע"א 6557/20, ערוץ 10 החדש בע"מ נ.שרת התרבות והספורט - ח"כ מירי רגב (13.3.2024)]. [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי (22.6.2025)].

הגנות המפרסם בחוק

גם אם פרסום מהווה לשון הרע, החוק מעניק הגנות למפרסם בנסיבות מסוימות:

אמת בפרסום ("אמת דיברתי"): לפי סעיף 14, המפרסם יהיה מוגן אם יוכיח כי הדבר שפורסם היה אמת וכי היה בפרסום "עניין ציבורי" [חוק איסור לשון הרע] (14). הגנה זו חלה גם אם מתגלים פרטים שגויים קטנים, כל עוד הליבה של הפרסום היא אמת [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].
הגנת תום הלב: סעיף 15 מונה רשימה של נסיבות בהן המפרסם יהיה פטור מאחריות אם פעל בתום לב [חוק איסור לשון הרע] (15). בין היתר:

* הבעת דעה על התנהגות נפגע בתפקיד ציבורי [חוק איסור לשון הרע] (15)(4).

* הגשת תלונה לרשות מוסמכת (כגון ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין) [חוק איסור לשון הרע] (15)(8), [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].

* פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית [חוק איסור לשון הרע] (15)(2), [שלום, ת"א 4961-02-22, עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)].

חסינות מוחלטת: סעיף 13 קובע רשימה של פרסומים מותרים שאינם יכולים לשמש עילה לתביעה, כגון דברים שנאמרו במהלך דיון משפטי על ידי בעלי דין או עורכי דין ("חסינות הליכים משפטיים") [שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסין נ' אגור (14.5.2025)]. [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].

סעדים ופיצויים

כאשר נקבע כי בוצעה עוולה של לשון הרע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים:

פיצוי ללא הוכחת נזק: החוק מאפשר פסיקת פיצוי של עד 50,000 ש"ח (או 100,000 ש"ח אם הוכחה כוונה לפגוע), בסכומים המעודכנים למדד [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי)22.6.2025)] [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].
שיקולים להקלה או החמרה: בית המשפט יתחשב בהתנהגות המפרסם, האם התנצל, האם הסתמך על מקורות מהימנים, והאם פעל בזדון [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי)22.6.2025)], חוק איסור לשון הרע] (19).

סיכום

דיני לשון הרע הם תחום מורכב הדורש מומחיות משפטית והבנה מעמיקה של האיזונים בין זכויות הפרטלאינטרס הציבורי. כפי שנאמר במקורותינו: "הרוצה לשמור מנוחת נפשו, ייזהר מכל דיבור הנראה כגסות רוח"[שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסין נ' אגור)14.5.2025)]. בכל מקרה של פגיעה בשם הטוב או הגשתתביעה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לבחון את קיומן של הגנות והערכת סיכויים.

התכנים המפורטים באתר זה מוצגים למטרות מידע כללי בלבד. חלק מהתכנים נכתבו בעזרת בינהמלאכותית (AI) ויתכן שנפלו טעויות במידע. התכנים אינם מהווים ייעוץ משפטי ואין לראות במידע המוצגnתחליף לייעוץ משפטי אישי ממשרד עורכי דין מוסמך. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחוםהרלוונטי בטרם ביצוע כל פעולה משפטית. השימוש במידע המוצג באתר נעשה על אחריותו הבלעדיתשל המשתמש, והמשרד לא יישא באחריות לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהסתמכות על מידע זה.

מקורות:

1. דנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)
2. רע"א 6557/20 ערוץ 10 החדש בע"מ נ. שרת התרבות והספורט – ח"כ מירי רגב (13.3.2024)
3. תאד"מ 13718-07-24 שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)
4. תאד"מ 10108-05-24 חסין נ' אגור (14.5.2025)
5. ע"א 38202-11-24 לביא נ' כרמי (22.6.2025)
6. חוק איסור לשון הרע
7. ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)
8. ת"א 972-01-21 כהן נ' לוי (28.8.2025)
9. ת"א 4961-02-22 עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)
10. ת"א 5038-06-21 כהן ואח' נ' גוטליב ואח' (16.2.2025)
11. עבירת לשון הרע – האם פרסום לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הוא פרסום לאדם אחד? בשולי רע"פ 3742/18 פלוני נ' פלוני
12. ת.א. 19102-09-15, יהודה גליקמן נ' בנימין חיאט ואח'
13. תאד"מ 68073-03-25 גבריאל דרעי נ. סוניה – רחל פרץ (26.11.2025)
14. תאד"מ 18821-01-23 קנבל נ' ירון (14.8.2025)
15. ת"א 1937-07-23 מלמד נ' גבריאל (11.5.2025)
16. ת"א 13654-09-22 מייסלוס נ' גבאי (30.5.2025)
17. ת"א 33018-06-21 בן הרוש ואח' נ' סולימני ואח' (2.4.2025)
18. ת"א 49351-08-20 יצחק יונסי נ. שמואל זמיר (15.12.2025)
19. ת"א 42166-03-22 משלניק נ' שמואלי חי (30.3.2025)
20. ת"א 13684-06-22 להב נ' גוטמן (27.7.2025)
21. ת"ק 16963-06-25 איליה מרשק נ. אלון בן דוד (27.11.2025)
22. ת"א 12061-11-21 אגור נ' חסין (18.8.2025)
23. ת"א 2084-06-23 סופיר נ' בן דוד ואח' (16.4.2025)
24. ת"א 2810-08-23 שוורצמן ואח' נ' לוי (27.5.2025)
25. תלה"מ 15467-09-22 א' נ' ו' (16.6.2024)
26. תאד"מ 9496-11-21 ויזל נ' ברק (27.3.2024)
27. תאד"מ 68854-03-24 נתן נ' זכריה (6.10.2024)
28. ת"א 6452-08-18 ש. דורפברגר בע"מ נ' אסנת ציטיאד (2.2.2024)
29. תאד"מ 35691-07-22 בקסנסקי נ' נאוגולני (15.6.2024)
30. ת"א 16373-09-23 דולינסקי נ' אבני (2.9.2024)

לשון הרע – הגנה על כבוד ושם טוב​